זרמי חשמל משמשים לעינוי יופי עצור

בעולם שבו העונג משתלב עם הכאב, ברונטית מהממת מוצאת את עצמה כבולה ונתונה לחסדי שוביה. האוויר סמיך מציפייה כשהיא מכינה את עצמה להסתערות התחושות המצפות. גופה הופך לגן שעשועים לסוטה, כשזרמי חשמל עוברים בה, מציתים ריקוד לוהט של ייסורים ואקסטזה. הסימפוניה המקאברית של גניחותיה ממלאת את החדר, עדות לתגובתה הגולמית והלא מסוננת לייסורים.אהובה, סדיסט אכזרי, לוקח את המושכות, ידו מהודקת על פיה, משתיקה את תחנוניה. הוא חסר רחמים, לשונו חוקרת את מעמקיה, טועם את כניעתה. הוא אמן במלאכתו, מאסטרו באמנות הסבל. שפתיו משתרכות על צווארה, משאירות שובל של אש בעקבותיו.קצב הריקוד שלהם מואץ, כל דחיפה יותר כוחנית מהקודמת. הוא לוקח אותה בנחת, ההנאה שלו משקפת את הכאב שלה. המראה שלה, כבולה וחסרת אונים, הוא מראה לעין, עדות לפתייתה המשכרת של האסור.